סיפור הקמתה של "הלשכה הגדולה 'ירושלים' של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל"

בחודש מאי, שנת 2012, אירע קרע, אשר הביא להקמת " הלשכה הגדולה ירושלים של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל".

הקרע חל בלשכה הגדולה למדינת ישראל, וגדע בבת אחת חלק מראש הפירמידה בלשכה גדולה זו.

בראש הפורשים, עמד מוטי צבירן, מי שהיה סגן נשיא גדול. יחד עימו פרשו אחים כמו ארנסט לב (ז"ל), מי שהיה המפקח הראשון הגדול, אלי איתן, מי שהיה גבאי הצדקה הגדול, משה אקסלרוד מי שהיה מפקח אזורי, אבנר אלמליח, מי שהיה מפקח אזורי (כול אלה היה בוועד הגדול, כלומר הגוף המוביל.) כמו כן יצאו מבין המובילים בנדה (יצחק בן דוד), מי שהיה נשיא לשכת חרמון, ועוד אחים רבים אחרים.

הפורשים החלו להתארגן לקראת הקמת מסדר חדש, לו קראו: "הלשכה הגדולה ירושלים של בונים חופשיים קדמונים ומקובלים במדינת ישראל".

העבודה שהושקעה בתהליך זה הייתה רבה ומורכבת ביותר. ראשית, היה צורך להכין הנהגה ארצית, לבחור את כול נושאי המשרה שלה (הנהלת "הלשכה הגדולה ירושלים…"), להקים וועדות וכן לכתוב חוקה, חוקים, תקנות ונהלים. כול אלה ואחרים, בוצעו בין מאי 2011, לבין ינואר 2013. במקביל היה צורך להקים לשכות-בת, שהן "היחידות" המרכיבות את בלשכה הגדולה. כמו כן היה צורך לבחור נשיאי לשכות-בת, ונושאי משרה בכול לשכה-בת.

ב-31 בחודש ינואר 2013, התקיימה הוועידה הראשונה של "הלשכה הגדולה ירושלים…." בעיר נתניה. בוועידה זו הובאו לאישור החוקה, והחוקים. כמו כן בטקס מרשים במיוחד, הותקן מוטי(מרדכי) צבירן לנשיא הגדול הראשון של המסדר החדש ("הלשכה הגדולה ירושלים", כמו לשכות גדולות אחרות ברחבי תבל, מוכרת גם כמסדר של בונים חופשיים), כן הותקנו בהנהגה, המשנה לנשיא הגדול, ארנסט לב (ז"ל), סגן הנשיא הגדול אלי איתן, מפקח ראשון גדול, בנדה (יצחק בן דוד), מפקח שני גדול, דב גפני וגבאי הצדקה הגדול, נחום פרל. שני נושאי משרה חשובים לבונים החופשיים, מונו על ידי הנשיא הגדול: למזכיר גדול מונה האח פיני ברז"ל. לגזבר הגדול מונה האח אילן הרשטיין.

לצערנו הרב, אחד מן האחים שליוו אותנו מן הרגע הראשון, דידי הרפז (ז"ל) מבאר שבע הלך לעולמו לפני שהספיק להשתלב בין האחים המובילים. ואם באבל וצער עסקינן, בחודש מאי 2013 הלך לעולמו במפתיע, אחינו המשנה לנשיא הגדול ארנסט לב (ז"ל).

באותו מאורע מכונן, הוכרזו הלשכות הראשונות של המסדר:

"לשכת נחשון" מספר-1, מאזור המרכז (רמת-גן תל אביב), לנשיאה של הלשכה נבחר האח משה אקסלרוד, שהוחלף אחר כך על ידי האח אילן הרשטיין.

"לשכת ארזים" מספר-2, מאזור המרכז (רמת-גן תל אביב), לנשיאה נבחר האח בנדה (יצחק בן דוד), שהוחלף מאוחר יותר על ידי האח דוד לאופר.

"לשכת מאורות" מספר- 3, מאזור המרכז (רמת-גן תל אביב), לנשיאה נבחר האח דוב גפני, שהוחלף מאוחר יותר על ידי האח עובד כהן.

"לשכת כרמים" מספר-4, מכרמיאל, לנשיאה נבחר האח שר שלום כהן.

מאוחר יותר, בחדשי יולי-2013, הצטרפו גם הלשכות "אירוס הארגמן" מנתניה, שנשיאה הינו האח דולפי כץ. ולשכה בעיר חיפה, אשר שמה הסופי עדיין לא נקבע.

כמו כן אושרו הקמת לשכות נוספות בשפה הרוסית, הרומנית והערבית.

בין החידושים שנעשו במסדר, היו שינויים מבניים, ושינויים רעיוניים.

השינויים המבניים כללו בין השאר: בחירת צירים, המייצגים את אחי הלשכות-בת, הכנת ספרים חדשים המשמשים בטקסי המסדר, הכנת טקסים ייחודיים למסדר, ממקורות עתיקים, וברוח הליברלית החדשה, התאמת מושגים עבריים, המהווים את "השפה" של הבונים החופשיים, לתקופתנו. נכתבו חוקה, חוקים ותקנות חדשים.

הוחלט להתקין משרה של "מידען גדול", אשר יהיה אחראי על כול המידע המסוני, הכולל מאמרים וספרים בתחום, הרצאות, ניהול לשכה וירטואלית בינלאומית, קשרים בינלאומיים ועוד. משרה זו אוישה על ידי האח זוהר ברונשטר.

הוקמו:

"מכון ללימוד ומחקר של הבנייה החופשית", אשר כשמו כן הוא, אחראי על תחומי הלימוד וההדרכה במסדר, וזאת על פי הרוח של הנאורות הקלאסית והחדשה, הרואה בהשכלה ובידע מרכיב חשוב ביותר. בראש המכון עומד האח

"מרכז לחברה וקהילה", האחראי על הפעילות ההתנדבותית בקהילה, נושא נוסף החשוב לבונים החופשיים. בראש "המרכז", עומד האח שייקה (ישעיהו) זילברקלנג.

"היחידה לפרויקטים מיוחדים", שמתפקידה להעמיד כוח אדם ולסייע לפרויקטים של המסדר, בכול התחומים. בראש היחידה עומד האח

השינויים הרעיוניים כללו שימת דגש על זכויות האדם והאזרח, על בסיס הנאורות הקלאסית, וכן אימוץ של מרכיבים מן הנאורות החדשה.

התוצאה, ביטוי בהתנהגות המסדר וביציאתו אל הקהילה, במגמה לסייע ככול האפשר, לשפר את איכות הסביבה, ולהתמקד בנושאים חינוכיים ועידוד המאבק בבורות ובבערות.